אלקרנאוי עומר נ' אחים גרמיש בע"מ ואח'

פסק דין

כפי שכתבתי עת עמדתי לתת פסק דין בדיון שהתקיים בפניי ביום 2/7/13, זהו תיק אשר מידת ה"סחבת" בו היא חריגה. כבר בהחלטה מיום 17/10/10 ציינתי שנוצר הרושם שלא נעשים מאמצים על ידי התובע לקדם את התיק. ישיבת בית המשפט שהתקיימה באותו היום הייתה ישיבת סרק והדיון נדחה אותה עת ל-4 חודשים.

בשל מחלוקת מהותית בשאלת החבות ונסיבות התאונה הנטענת, התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 19/11/12. בהחלטה מיום 15/11/12, בעקבות בקשה של ב"כ הנתבעת למתן הנחיות בשל אי קיום החלטות בית משפט על ידי התובע ומי שהיה אותה עת בא כוחו, ציינתי כי אם אכנה את הטיפול בתיק כהזנחה, אנקוט לשון המעטה. ציינתי באותה החלטה כי באי כוחו של התובע אותה עת מתעלמים מהחלטות בית המשפט במשך שנים. ציינתי שבשל אי הגשת תצהירים על ידי התובע, גם הנתבעת לא הגישה ולכן קבעתי, בהתאם לתקנה 168 לתקסד"א, שהתובע לא יהיה רשאי להוכיח עובדות בעדים וכי פרט לתצהיר הנסיבות, לא תהיה בפני בית המשפט ראיה אחרת.

מאותו השלב הוחל בהגשת סדרה של בקשות "דחופות ביותר" לדחיית דיון ההוכחות, בקשות שנדחו על ידי. בסופו של דבר, לפנים משורת הדין, נעתרתי לבקשת בא כוחו הקודם של התובע, ביטלתי את ישיבת ההוכחות וקבעתי תזכורת ליום 1/1/13. בא כוחו דאז של התובע לא התייצב בשל מחלתו והדיון שוב נדחה.

בינתיים, הוחלף הייצוג ואת התובע מייצג כיום בא כוחו החדש.

התיק היה קבוע לדיון ביום 2/7/13 ויום לפני כן, בשעת בוקר, הגיש בא כוחו החדש של התובע בקשת דחיה בנימוק כי אין לו סידור לילדים וכי הצדדים מנהלים מו"מ וכי יתכן שהתובע יסכים לדחיית התביעה. בהחלטה מאותו היום ציינתי בקצרה את ההיסטוריה של התיק ודחיתי את הבקשה.

באופן מפתיע או שלא במפתיע, ב"כ התובע לא התייצב לדיון ההוכחות הקבוע. התחלתי בכתיבת פסק הדין ומשעמדתי לסיים את המלאכה, התייצב לו התובע. הוא אמר מספר דברים שאינם ממין העניין וטען כי הוא רוצה להמשיך בהליך. ב"כ הנתבעים התנגד לכך אך שוב, תוך שמגלה אנכי, במלא הצנעה אומר, סבלנות אין קץ, ביטלתי את פסק הדין שהכתבתו כמעט הושלמה, פסקתי לחובת התובע הוצאות בסך 5,900 ₪ וקבעתי כי אם סכום ההוצאות לא ישולם תוך 30 יום, התובענה תימחק והתובע יחויב בסכום נוסף של הוצאות.

התובע לא השכיל לנצל את הזדמנו הפז שניתנה לו. הוא לא שילם את סכום ההוצאות. תחת זאת, בעקבות בקשה שהגישה הנתבעת למתן פסק דין (בטרם חלפו שלושים הימים שהרי ימי הפגרה לא באו במניין הימים), הוא הגיש בקשה לדחות את המועדים לקיום החלטת בית המשפט בשל טענה כי עבר שלושה ניתוחים. בקשת התובע נדחתה בשל היעדר מסמכים.

לאחר שחלפו שלושים הימים לתשלום ההוצאות, הגיש ב"כ הנתבעים, ובצדק, בקשה נוספת למחיקת התובענה.

יש לשים קץ למעללי התובע בתיק זה. אני נעתר לבקשה ומורה על מחיקת התובענה.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 17,700 ₪ (כולל מע"מ).

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: